האם האפשרות להתייעץ על כל דבר ברשתות החברתיות הוא נכון עבורי? עבור ההורות שלי? האם זה מוביל אותי לבלבול או בהירות לגבי הדילמות ההוריות שאני נתקלת בהם במהלך ההורות? בשנים שאני גידלתי את התאומים שלי, התייעצות בפייסבוק או אפילו קריאה מאמרים באינטרנט לא הייתה אופציה כלל. את מקורות המידע שלי הייתי צריכה "לגרד" ממגזינים להורים או ספרים אבל גם אז ונכון גם להיום לא נכתבו כמעט ספרי הדרכה להורים שמדברים על גידול תאומים. גם העובדה שכהורה לתאומים לא הייתי מוקפת בהורים לתאומים כמוני וההורים שלי לא גידלו תאומים, כך שלא היה לי ממי ללמוד איך מגדלים תאומים. למעשה כך נוצר מצב שבו הייתי צריכה לסמוך רק עצמי ועל האינטואיציה האימהית שלי. כיום כשאינטרנט הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו והפייסבוק תופס בהם חלק ניכר אנחנו מרבים להתייעץ על כל דבר קטן וגדול עם הורים כמונו.
עם זאת אני חייבת לומר שאני רואה כאן אליה שנעוץ בה קוץ ענקי. ולמה אני מתכוונת?
היום כהורים אנחנו פחות בודדים והפייסבוק מציע לנו קבוצות בעלות מכנה משותף דומה, שעם החברים בקבוצה נוכל לחלוק חוויות, להתייעץ, לצחוק וגם לבכות יחד, ישנם הרבה קבוצות שהנושא שלהם הוא גידול תאומים. זה כיף גדול שלא היה מנת חלקי בשנים שאני גידלתי את הילדים שלי אבל השאלה האם מעבר לתמיכה ולשיתוף בפייסבוק זה אכן מקור מהימן לאינפורמציה?
תאני נתקלת באימהות ששואלות שאלות רפואיות גם כאלה המתייחסות למצבים רפואיים בהיריון וגם כאלה שמתייחסות לתינוקות שלהן. בעיני זה אינו אחראי להסתמך על ניסיון אישי של חברים בפייסבוק כי לרב המקרים אינם זהים ומה שנכון לאחד אינו בהכרח נכון ומתאים לאחר (מחלות ומצבי רקע שונים, תופעות וסימפטומים שעל פניהם נראים דומים אבל הם מצבי חולי שונים וכו') והסתמכות על מידע שאינו ניתן על ידי איש מקצוע, עלול להיות מסוכן וחסר אחריות.
תופעה נוספת נפוצה כשאנחנו שואלים לניסיונם של אחרים התשובה מסתמכת על מקרה פרטי שאינו בהכרח נכון עבורנו.
לדוגמא שאלה שחוזרת הרבה בקרב קהילת ההורים לתאומים שואלים: "באיזה גיל התאומים שלכם התחילו לישון לילה שלם?" ומקבלים מבול של תשובות שונות ואחרות אחת מהשנייה.
חלק מההורים יספרו שהתאומים שלהם ישנים לילה שלם כבר מגיל חודשיים שהם כבר בני ארבע ועדין מתעוררים בלילה לחיבוק מוצץ שתיית מים ועוד....
אז מה חש הורה שקורא את התשובות הכול כך שונות לשאלתו?
מצד אחד הוא ירגיש שמשהו אצלו לא בסדר כי יש כאלה שישנים כבר מגיל חודשיים ושלו כבר בני שנה ועדין מתעוררים בלילה ומכאן יש להניח שיש משהו שהוא עושה לא בסדר.
מצד שני הוא ירגיש ייאוש גדול כי המצב כמו שהוא, עלול להימשך עד גיל ארבע ... ומי יודע מתי זה יסתיים ותגיע שנת הלילה המיוחלת.
לסיכום אני רוצה לומר שאינטרנט בכלל והפייסבוק בפרט הכניסו לחיינו דברים כל כך יפים כמו מקום להתייעצות ותמיכה, האפשרות לקבל אינפורמציה בצורה נגישה וקלה אבל מצד שני צריכים עלינו להיות מודעים לסכנות וזה מצריך אותנו להבין את החשיבות שבחיפוש אחר מידע מהימן ויותר מזה לסמוך על עצמנו, לפתח את האינטואיציה והדרך ההורית הייחודית לנו ופחות להסתמך על ניסיונם של אחרים שלא תמיד יהיה נכון לנו או עבור הילדים שלנו.
