שאלה שנשאלת פעמים רבות בקבוצות של תאומים בפייסבוק היא מתי התאומים יתחילו לישון לילה שלם?
הם כבר בני 5 ,7, 10 חודשים או בני שנה ואפילו בני שנתיים ועדין מתעוררים בלילה ולעיתים מס. רב של פעמים לבקבוק, לחיבוק, להחזרת מוצץ והורים פשוט מוצאים את עצמם לא ישנים לילה שלם לאורך חודשים ואפילו שנים.
מתנהלים בתוך עייפות מתמשכת שהופכת היות השותף השקט של החיים.
ואז מגיעה התשובה מהורים שאומרים שאצלם הם ישנים לילה שלם מגיל 3 חודשים וכאלה שעונים שהתאומים שלהם הם בני ארבע ועדין לא ישנים אולי זה יקרה בגיל 18.
וואו איזה ייאוש לקבל תשובות כאלה. אם אצל חלק מההורים התאומים ישנים טוב כבר מגיל 3 חודשים והמחשבה שעולה היא : מה אני עשיתי לא בסדר ומצד שני אם בגיל 4 הם עוד ימשיכו להתעורר עולה הייאוש בלילה של מה עוד מחכה לי.
אז למה התאומים ממשיכים לקום בלילה? אז נתחיל בזה שהתשובה לשאלה הזו טמונה בדרך בה הם נרדמים. תינוק שלא נרדם בכוחות עצמו אלא זקוק לעזרה פעילה כמו לדוגמא להירדם תוך כדי אכילת בקבוק או בנדוד על הידיים או בעגלה, במיטת ההורים וכו.... לרב כשהוא יתעורר הוא יהיה זקוק לאותה עזרה כדי לחזור לישון. חשוב להגיד כי יקיצות במהלך השינה הם דבר טיבעי ומתרחשות בשינה של כולנו, ההבדל נעוץ ביכולת לחזור לישון באופן עצמאי.
אם תינוק יודע להרדים את עצמו אזי הוא לא יהיה זקוק להורים שלו ע"מ לחזור לישון ולרב לא נרגיש שהוא התעורר. אבל אם הוא זקוק לעזרה אז הוא לא ידע לחזור לישון לבד וידרוש את העזרה לה הוא רגיל.
יש לכך עוד נדבך חשוב שמסביר מדוע עם הזמן מס. התעוררויות גדל ולא קטן, כמו שהינו מצפים שיקרה, ככל שעובר הזמן והתאומים גדלים. אם תינוק רגיל לישון בהנקה אזי הוא עצם עיניים שהיה בידיים של אמא מחובר לציצי שלה ולאחר מס. שעות הוא מתעורר במיטה שלו ,אמא נעלמה ואיתה גם הציצי. זה תמיד מצב שמעורר חרדה.
תחשבו איך אתם הייתם מרגישים אם נרדמתם בסלון מול הטלוויזיה והתעוררתם לאחר מס. שעות במיטה שלכם. מה תרגישו? לרב חרדה. איך זה קרה? ואיך לא הרגשתי? ואיך הגעתי לכאן ומי הזיז אותי? אז תחשבו איך מרגיש התינוק שלכם זה קורה לו על בסיס יומי ומס. פעמים ביום ובלילה. כמה חרדה זה יוצר, ויותר מזה התינוק כבר נכנס למצב של דריכות. הוא פשוט מעיר את עצמו כדי לבדוק שאמא לא נעלמה שוב ואז מס. התעוררויות עולה, הבכי בכל התעוררות כזו הופך להיות קשה יותר, ואז גם מגיע שלב ההתעוררות בצרחות. גם תינוק שנרדם במיטה אבל כשאמא ישבה לידו ועזרה לו להירדם או אפילו רק ישבה ליד עד שנרדם, יתעורר בבהלה כשיגלה שהיא נעלמה. דבר נוסף שגורר התעוררויות הוא המוצץ. הורים רבים חושבים שמוצץ זה דבר חשוב שעוזר להירגעות ובזמן שאנחנו מכניסים את התינוק לישון הוא חשוב גם להרדמה אבל הבעיה מתחילה כאשר בלילה המוצץ נופל, התינוק בוכה ויש צורך לקום ולהחזיר מוצץ. הורים מוצאים את עצמם מחזירים מוצץ גם כשמדובר בתינוק שאין לו בעיה לקחת מוצץ לבד אבל בלילה בגלל החושך ובגלל שהוא מתעורר בוכה ובעיניים עצומות הם לרב יחזירו את המוצץ לפה התינוק, שחזר בינתיים לישון ויצאו מהדר. אלא לרב התעוררויות קצרות אבל הם הופכות לבעיה שיש צורך כל שעה או שעתיים להתעורר משינה כדי להחזיר מוצץ, וכך איכות השינה נפגמת מאד בדרך הזו. ולמה יש תינוקות שלא קמים בלילה וישנים לילה שלם משלב מוקדם?
ישנם תינוקות שהם באופיים סתגלנים ואין להם בעיה להסתגל למצב שמסביבם ולשינוי של התנאים בנוסף מדובר בהורים שיודעים לנהל את ההורות בצורה ברורה ועם גבולות ברורים. למה הכוונה? ברור שמגיעים הביתה ומשכיבים רק במיטה, ושההשכבה נעשית אחרי טקס קבוע מידי ערב. שמקפידים שלא תהיה הרדמה על הבקבוק או בהנקה אלא במיטה. שכל התעוררויות בלילה מנוהלות בחושך, עם אווירת לילה, ללא דיבורים.
יש מקום מאד ברור להבין את הצרכים של התאומים ומכאן שלא נדלג על שינה ולא נרדים בעייפות יתר הכל יחד מהווה מהתחלה השתתה נכונה של הרגלי שינה ואלא התאומים שיירדמו ללא קושי לבד במיטה בעזרת מוצץ או החזקת חפץ מעבר וללא עזרה כל שהיא של ההורים, הם יירדמו במיטה ללא נוכחות וכך גם יתעוררו, אחרי שינה טובה עם מצב רוח טוב, מוכנים ללמוד דברים חדשים ולהיפתח בדרך מיטבית.
