בלידות תאומים עולה ההסתברות ללידת פגים. הריון מרובה עוברים הוא הריון בסיכון גבוה ולעיתים קרובות מאד ההיריון מסתיים בטרם הסתימו 40 שבועות של היריון. מכאן שהסיכון בלידת פגים גדל בהריון תאומים.

לידת שני תינוקות שאחד מהם או שניהם נמצאים בפגיה ייוצרים עומס נפשי נוסף על ההורים ועל ההתמודדויות שלהם בשלב הזה.

במאמר הבא אני אנסה לסקור מה מייחד לידת פגים וכיצד נוכל להעניק סיכויי טוב יותר לצמצום הפערים בעתיד .

 

הקשיים בלידת פג
אחד מהקשיים הרבים שבהם נתקלים הורים בלידת פג היא העובדה שעם הלידה התינוק מופרד מאמו לעתים לתקופה שיכולה להמשך כמה שבועות. העובר עובר בדיקות רבות, מחובר למכשירים לעתים מונשם והקושי ניכר בעיניי הפג וגם בעיניי הוריו.
כשהורים רואים את התינוק שלהם בפגיה בפעם הראשונה, מתלוות לכך תחושות קשות של הלם, פחד ואי וודאות. התינוק מאד קטן מחובר להמון צנרת ומכשור (מנשם/ חמצן, עירוי ליין טבורי, מוניטור, סיטורציה וכו') ומוניטורים בתוך אינקובטור. מרוב ציוד קשה לראות את התינוק. ההורים ההמומים לא יודעים אפילו מה לשאול וכיצד להתמודד עם הרגשות והפחדים שעולים וצפים ומלווים את השבועות בפגיה.
אחד הצרכים הבסיסים לתינוק עם לידתו הוא קבלת חום, אהבה ומגע קרוב להוריו. האשפוז בפגיה פוגע באפשרות של ההורים לתת לתינוק את החום, המגע ואהבה שלה הוא מאד זקוק, ואפילו ביתר שאת מתינוק שאינו פג ובכך נפגמת היכולת שלהם להקשר אליו.
מחקרים רבים בנושא הראו שאחד הגורמים העיקריים המשפיעים על ההיקשרות של האם לתינוק קשור בקשר ישיר לטיפול האם בו, המגע החוזר, החזקתו על הידיים, התייחסות לבכי שלו, הריח שלו וכמובן שגם להנקה והאכלת התינוק יש תפקיד מרכזי ביצירת קשר אוהב. את כל אלה הורים לפגים אינם יכולים לעשות, לפחות לא בימים הראשונים שלאחר הלידה. וכאשר ניתנת להם האפשרות עם הזמן להחזיק ולהאכיל אותו מתלווה לכך פחד גדול, הפג נראה כל כך שברירי.
ידוע כי הלידה עבור התינוק היא דרמטית ומלווה בשינויים רבים. העובר נמצא בסביבה תומכת, בה הוא נהנה מעולם "אידיאלי", עולם ללא רעב, בטמפרטורה מתאימה והוא אינו חש קור או חום, הקולות שהוא שומע הם עמומים, הוא שרוי בחושך, צף לו במי השפיר, המקנים לו תחושת ביטחון והגנה, כל תזוזה של האם, מעניקה לו חיכוך במים ותנועה. עם הלידה חלים בתנאי הסביבה שינויים קיצוניים. התינוק שיצא אל העולם הגדול, עובר לסביבה יבשה, בעלת טמפרטורה נמוכה יותר. עכשיו הוא צריך לנשום. הוא עובר מחושך לאור והקולות מסביב אינם עמומים יותר. הוא מרגיש את כובד גופו ומתח ברקמות עם שינוי של כל תנוחה. התינוק שלנו בוכה ומתכווץ חזרה לתנוחה העוברית. הוא מרגיש רעב או שובע. בסביבתו החדשה התינוק תלוי בנו שנשנה את תנוחתו. לכל זאת מתלווה לעולמו של הפג גם מגע מקצועי של הצוות הרפואי, חשיפה מתמדת לאור, דקירות, וחוסר במגע של החום ואהבה שילוד רגיל מקבל.

טיפול בפג בפגיה ומזעור נזקים
נשאלת השאלה כיצד כל זאת משפיע על התפתחות פגים בהמשך חייהם, וכיצד ניתן למזער את הנזקים העתידים?
בראש ובראשונה יש לאפשר מגע בין ההורים לפג הצורך במגע אוהב ונעים שאינו כרוך בכאב משפר את הדופק וחמצון הדם. בבתי חולים רבים מנהיגים את שיטת הקנגורו המאפשרת לפג לחוש את מגע הוריו ממש עור בעור בתוך כיס המזכיר לנו את הקנגורו הנושא בו את גורו. הפחד הוא שהטיפול הרפואי הממושך יצור קשר ברור בין מגע לכאב, וכדי לנתק את הקשר וללמד את התינוק שמגע יכול להיות נעים- צריך לאפשר לו לחוות מגע נעים, חיבוק ליטוף, להניח עליו את היד. מגע נעים גם יעודד את ההתפתחות הפיזית והפסיכולוגית. אל חווית המגע הנעימה יש להוסיף גם את קול ההורים, הקול שמוכר לו מהרחם.
מוזיקה נעימה יכולה להרגיע, ולשנות את רעש הרקע של המוניטורים בפגיה.
ריח של חלב אם מזכיר ריח של מי שפיר שהוא ריח מוכר, ריח של האם, ואת זה ניתן להחדיר לאינקובטור בעזרת חיתול או שמיכה.
את חלב האם ניתן לשאוב ולדאוג להאכיל בארוחות של התינוק.

 

הסיבוכים האפשריים בלידת פג

הלידה המוקדמת עשויה לגרום לסיבוכים שונים והפג עלול לסבול ממגוון בעיות:
אחת הבעיות העיקריות בלידת פג היא חוסר הבשלות של מערכת הנשימה. בגללה חוסר בשלות של ריאות הן לעתים לא עומדות בעומס או שהן אינן מפותחות מספיק, במצב זה התינוק זקוק לתוספת חמצן או הנשמה - שזו היא בעצם מכונה שנושמת עבור התינוק.
בעיה שנייה אקוטית אצל פגים היא שעור הגוף שלהם מאוד דק והוא מאבד חום גוף מהר ולחות ועל כן הם זקוקים לחימום מלאכותי ומכשור שמספק גם לחות.
כמו כן, יש צורך לווסת ולייצב גורמים שונים - המטוקריט פי.אייץ  גזים בדם ועוד ..
מטרה נוספת של האשפוז בפגיה היא למנוע חשיפה של הפג לזיהומים וחיידקים- לכן מאוד חשוב להקפיד על אספטיקה, רחיצת ידיים, חיטוי בקבוקים ומוצצים, לכבס כל בגד ושמיכה שבא במגע עם התינוק, לא להתקרב אליו אם מצוננים וכו '.

השחרור מבית החולים
שחרור התינוק מהפגייה גורם להורים לחוש רגשות מעורבים, מצד אחד שמחה והתרגשות רבה על כך שהתינוק סוף סוף מגיע הביתה אך מצד שני הם חוששים לקבל לידיים שלהם טיפול בתינוק שעד עכשיו טופל ע"י צוות מקצועי.
מכאן שחשוב להדגיש שתינוקות אינם משוחררים לביתם מבית החולים, אלא אם כן הם בשלים לכך.

עם זאת יש חשיבות רבה לעבור קורס החייאה מה שבהחלט יכול לחזק את ביטחון ההורים.
עם השחרור מבית החולים וההגעה הביתה חלים שינויים מהותיים בסביבה של התינוק. לראשונה יש הפרדה בין יום ללילה, קולות המטפלים אחידים, בטחון המטפלים מעט יורד, יש מענה מהיר ועדין יותר לצרכים, הטמפרטורה שונה, רמת הרעש יורדת, המראות והריחות משתנים. שינויים אלו בעלי השפעה מרובה על עולמו הפנימי של התינוק. מסיבה זו תינוקות רבים בוכים יותר, אוכלים בצורה שונה וסדר יומם משתבש מעט בימים הראשונים בבית.

התינוק משוחרר מבית החולים רק לאחר שהוא שומר על חום הגוף בצורה תקינה ועקבית - חום גוף תקין נע בין 36.3-37.8 מעלות. יש לוודא שידיו של התינוק ואפו חמים למגע והוא לא מזיע. במקרה כזה וכאשר במדידה חום הגוף נע בין 36-36.3 מעלות חשוב לחמם אותו ולעקוב שחום גופו אכן עולה, חימום התינוק יכול להיעשות ע"י הוספה של שכבת ביגוד (וכובע), עטוף בשמיכה וחימום החדר. חשוב לחזור ולמדוד חום כל רבע שעה עד שחום גופו עולה לגבולות הנורמה. במקרה שחום הגוף גבוה 37.4 - 37.8 מעלות יש לנסות לאתר מה הגורם לכך, יתכן שהתינוק לבוש חם מידי? מכוסה ביותר מדי שמיכות? אולי לא אכל מספיק (מיובש)? במידה וחום גופו עולה ל-37.8 מעלות ומעלה יש לפנות מידית לרופא.

המלצות

• יש לשמור על טמפרטורה מומלצת של 21-23 מעלות בקיץ ו 28 מעלות בחורף.

• בקיץ לא מומלץ להפעיל מיזוג בחדר, אך יש להתחשב בחום החדר ולהקל על לבוש התינוק. יש לדאוג לאוורור החדר לפחות פעם ביום.

• בתקופת החורף חשוב לחמם את החדר בזמן הרחצה.

• כדאי למקם את מיטת התינוק ליד קיר פנימי המושפע פחות ממזג אויר בחוץ. מומלץ למקם מד- חום קרוב למיטת התינוק.

• בכל מקרה של שינוי בהתנהגות התינוק, בתאבון וכו' יש למדוד חום ובמידה ויש חריגה יש לפנות מחד לרופא הילדים.

• הלבוש צריך להיות מותאם לעונה. אין להלביש את התינוק ביותר מדי שכבות, דבר העלול להגביל ולסרבל את תנועותיו.

• ​

המלצות למניעת היחשפות למחלות:

• למערכת החיסון של הפגים חסרים הנוגדנים שעוברים באופן טבעי, דרך השלייה בחודשי ההיריון האחרונים. אין צורך לבודד את התינוק ממשפחתו, אולם כדי למנוע מהתינוק להיחשף למחלות לפחות בחודשיים הראשונים להלן ההמלצות:

• יש להרחיק את התינוק מילדים ומבוגרים החולים במחלות מדבקות (שפעת, שלשולים, צינון, חום).

• יש להימנע משהייה במקומות הומי אדם עם התינוק. במידה והולכים לטיפת חלב או קופת חולים יש ליידע את האחות מראש, לבקש את התור הראשון או האחרון.

• יש להרתיח את הבקבוקים אחרי כל שימוש והמוצצים אחת ליממה.

• יש להרתיח את מי השתייה (כולל מים מינרלים) עד גיל שנה.

• מומלץ להורים המטפלים בתינוק עד גיל חצי שנה לקבל חיסון נגד שפעת לפני תחילת החורף.
   

לסיכום
הפגות לא תמיד מלווה בבעיות. פגים רבים גדלים להיות ילדים רגילים. ועם זאת הפגות עשויה להותיר חותמה בצורה של בעיות נשימה אקוטיות, בעיות ראיה ושמיעה, איחור התפתחותי, בעיות התפתחות וגדילה, בעיות התנהגות וקשב (בגיל מבוגר יותר), בעיות תזונה, עיכוב בדיבור, רגישות יתר תחושתית, שיתוק מוחין, ועוד.

לרוב הורים לתינוקות, שנולדו פגים, נמצאים בביקורים דחופים בטיפת חלב, עורכים בדיקות מעקב, ומבקרים רבות במכונים לפיזיותרפיה והמכון להתפתחות הילד.

הורים רבים מוצאים אחרי השחרור 'שהתינוק לא רגוע' ולוקח זמן רב יותר להכניס אותו לשגרה. על מנת לעזור להורים להתמודד ביתר הצלחה עם ההורות ועל מנת להעניק לתינוק נקודת פתיחה טובה יותר כדאי לעודד אתה הורים למגע רב של עור על עור (קנגורו) ולמידת טכניקת עיסוי. עיסוי גוף התינוק עוזר להסתגלות והחלמה ומקדם את התפתחות המערכות השונות של הגוף. העיסוי מגביר הפרשה של הורמונים המעודדים ספיגה טובה יותר המזון, חילוף החומרים עולה והדבר מביא לעליה טובה יותר במשקל. העיסוי משחרר גם אנדורפינים (משככי כאבים טבעיים) מה שתורם לשינה עמוקה יותר ושחרור של הורמון הגדילה (משתחרר בשעות השינה) ואז אנו עדים לגדילה טובה יותר של התינוק. העיסוי הופך להיות כלי למגע אוהב המחליף את המגע שאותו חווה הפג בפגיה וההורה מועצם מהאפשרות להשרות מגע טוב לתינוק.

בניסוי שנערך בפגים הוכח כי מגע בשלוב גירוי תנועתי למשך 15 דק במשך 3 פעמים ביום למשך 15 ימים ויותר מעלה את משקל הפג ב47% יותר מפג שלא חווה עיסוי, מקצר את משך האשפוז ומשפר את התפקוד המוטורי והחברתי במשך השנה הראשונה.
כמו כן לעיסוי השפעה חיובית על מערכות רבות בגוף כמו חיזוק מערכת החיסון, המרצת מחזור הדם זירוז יציאת דו תחמוצת החמצן ומעשיר את הדם בחמצן מסייע בחימום הגפיים, מגרה את מערכת הנשימה לנשימה עמוקה יותר, מחזק ומפתח את מערכת העצבים. העיסוי מגרה יצירת מיאלין (חומר העוטף את העצבים ואחראי להולכה העצבית) החסר לפעמים אצל פגים ובמקרה זה העיסוי מסייע בהעברת תחושות מהמוח אל המערכות ההיקפיות ולהפך. העיסוי מוציא את התינוק מתנוחת הכיווץ האופיינית ומעודד את מערכת התנועה על ידי מתיחות והנעת איברי הגוף מאפשר לתינוק להיות מודע לגופו ומעניק לו דימוי גוף. העיסוי נותן כלים להרגעה להתמודדות עם תינוק בוכה ולא שקט. מאפשר הרגעה של כאבי בטן ועוויתות מעיים.

העיסוי מחזיר לתינוק את תחושת הרחם ולכן החשיבות אצל פג שלא חווה את תקופת הרחם עד תומה הנה משמעותית ביותר. שחרור האנדורפינים מאפשר לגוף לחוש שחרור מהכאבים ולכן המגע מפחית כאב מאפשר לתינוק להיות רגוע יותר לישון טוב יותר ובאופן טבעי נותן לאם הרגשת ביטחון באימהותה.