התקופה הראשונה לאחר הלידה היא תקופה מאד מאתגרת לאימא המתאוששת מחוויית הלידה מחד ועסוקה בהיכרות עם התינוקות החדשים מאידך. התקופה הראשונה מאופיינת בקבלת תינוקות קטנים לידיים שהאימא עדין לא מכירה היטב, בניסיון להבין מה אומר הבכי שלעיתים עשוי להיות לא קל לזיהוי ופיצוח. תינוקות עד גיל 3 חודשים עלולים לבכות יותר מהרגיל עקב עוויתות מעיים - קוליק, טמפרמנט גבוה או רגישות גבוהה לסביבה החדשה אבל לעיתים הסיבה היא פשוט ריפלוקס- Gastro Esophageal Reflux Disease)GERD).  

ריפלוקס מעיד על חוסר בשלות של מערכת העיכול. מערכת לא בשלה הולכת ומבשילה במשך השנה הראשונה ולרב תופעות הריפלוקס נעלמת לחלוטין עד שהתינוק מגיע לגיל שנה. ריפלוקס מעיד על כך שהסוגר הווישטי- טבעת השרירים בין הושט לקיבה, אינה נסגרת עד הסוף בזמן האכילה והעיכול וזה מאפשר   חזרה של אוכל מהקיבה אל הושט. כלומר לעלייה ולפליטת תוכן הקיבה כלפי מעלה. ריפלוקס נפוץ מאוד אצל תינוקות והוא עשוי להופיע אצל כמחצית מהתינוקות הצעירים. אם תינוק פולט מידי פעם, אז אין סיבה לדאגה. אבל אם התינוק פולט חמש פעמים ביום או יותר אז צריך דעת איך לעזור לו.   ברוב המקרים התופעה אינה חמורה וכל עוד התינוק עולה במשקל אין ממה לחשוש, אף שהדבר עלול להוות מטרד ולהגביר את כמויות הכביסה בבית. לריפלוקס מתלווים גם בד"כ שיהוק, בכי, שיעול ובעיות בשינה. כמו כן, יש גם מצבים חמורים של חנק וכניסת מזון לקנה.

הסיכויי לריפלוקס בלידת תאומים גדל היות שלעיתים קרובות היריון תאומים אינו משלים 40 שבועות והלידות מוקדמת, מאד נפוצות. במקרים כאלה הסיכון ללדת פגים גדל ובאופן טבעי פגים נולדים עם מערכות שאינן בשלות דיין.

ידועים שני סוגי ריפלוקס: גלוי וסמוי.

ריפלוקס גלוי ניתן לזהות בקלות יחסית. תינוק עם ריפלוקס גלוי, יפלוט לעיתים קרובות לאחר האכילה ואף כמויות גדולות ממה שרק עכשיו אכל, לעומתו תינוק הסובל ריפלוקס סמוי יותר מאתגר לאבחון, היות שבמקרים כאלה חזרת האוכל היא לוושט בלבד והאוכל הלא מעוכל, המלווה בחומצות מהקיבה יוצר לרב כאב רב (צרבת) ותינוקות כאלה יבכו ויתפתלו בזמן ולאחר האוכל מבלי שניתן לראות סיבה גלויה לעין.

עם זאת קבלו כמה טיפים לטיפול בתופעה של ריפלוקס ובעיות מעיים אחרות עוד לפני אבחון רשמי שעשוי להביא להקלה:

במקרים של הזנה בהנקה מלאה:
ידוע שהתזונה של האימא משפיעה על ייצור החלב ולכן כאשר התינוק הוא בעל מערכת עיכול רגישה הוא עלול לסבול מההנקה כאשר האימא מרבה לאכול: פלפלים, כרישה, בצל ירוק, תבלינים חמים ורטבים העשויים מחומרים אלה (גם כאשר הם מבושלים) לכן יש להשתדל להימנע מאכילתם.

במקרים של אכילה מבקבוק:
חשוב להשתמש בפטמה בגודל הנכון להזנה. שימוש בגודל לא נכון של פיטמה יכול להגביר את הריפלוקוס .כאשר הפטמה גדולה מדי התינוק עלול לבלוע אוויר רב עם האכילה בצורה מובהקת יותר מאשר בהנקה. כאשר הפטמה קטנה מדי הדבר עלול לתסכל את התינוק ולגרום לו לפלוט. מציאת הפטמה הנכונה חשובה ויכולה לעשות את הבדל משמעותי בדרך ההזנה של התינוק.

שימוש  בפרוביוטיקה אשר מסייע לאיזון חומצות בקיבה:
שימוש בפרוביוטיקה אשר פותחה במיוחד עבור תינוקות עשויה לעזור לאזן את מערכת העיכול הלא בשלה ולעזור לשפר את המערכת החיסונית של תינוקות.  ניתן להשתמש בפרוביוטיקה באבקה אותה ניתן להוסיף לבקבוק אחד ביום, או לערבב עם חלב-אם במזרק או במריחה של האבקה על הפטמה.

שגרה להתמודדות עם ריפלוקוס:
חשוב לשמור על שני עקרונות חשובים: האכלה בארוחות קטנות עם הפסקות והימנעות מהאכלה בתדירות גבוהה מדי או האכלה נוספת בטרם האכלה הקודמת עוכלה במלואה. האכלה תכופה עלולה לגרום להצטברות של חומצות קיבה ולגרום לכאב. כאשר מקפידים שהמעי התרוקן לחלוטין לפני ההזנה הבאה הדבר יעזור להפחית את הכאב. זו גם דרך המלמדת את התינוק לבנות תיאבון וזה אומר שהוא יאכל בצורה יעילה יותר. לוקח שלוש שעות לקיבה של תינוק להתרוקן, כך שבמהלך היום מרווח של שלוש שעות (סופרים מתחילת האכלה ולא מסופה), אבל לא יותר מארבע שעות בין האכלות עשוי לשפר את המצב וגם בדרך הזו התינוק עשוי בלילה לפתוח מרווחי שינה ארוכים יותר כבר מהחודשים הראשונים.

על ריפלוקוס אכילה ושינה:
הפסקות באכילה הם מפתח לתינוק רגוע בזמן ובין ההאכלות. הפסקות באכילה עשויים לעזור לתינוק לעכל את האוכל ולשחרר הצטברות של גזים וניתן לעשות זאת כל חמש עד עשר דקות או באכילה של כל 60-90 מ"ל. הדבר נכון גם ביניקה וגם כשתינוק ניזון מהבקבוק. תינוק עם ריפלוקס יוצר אוויר תוך עיכול חלב. לכן בהפסקות באכילה חשוב לשחרר את הגיהוקים (גרפסים) עם זאת יש לבדוק אם הוא זקוק לעשות גרפס גם בסיום האכילה. לכן יש לשמור על תינוק ער בזמן וסיום האכילה. זה כמעט בלתי אפשרי לשחרר את הגרפס כאשר התינוק ישן, ואם הוא יירדם באכילה הגרפס עלול בסופו של דבר להעיר אותו. לכן הקפידו להחזיק את התינוק לפחות 10-20 דק' בסיום האכילה בתנוחה זקופה כדי להקטין מצב של פליטת האוכל ולהוצאת גרפסים. זה ידוע שתינוקות עם ריפלוקס עלולים יותר לפתח בעיות שינה בגלל הדרישה להחזיק אותם על הידיים גם בהאכלות הליליות וכך הם לומדים לישון על הידיים ולא במיטה. ההמלצה כאשר התינוק מגיע לגיל שבו הוא מסוגל להירדם באופן עצמאי ובמקביל הריפלוקוס מאובחן ומטופל יש להפריד במשך היום בין הארוחות להרדמות הדבר נכון גם לארוחה האחרונה לפני השינה. האכילו באור דברו עם התינוק ודאגו לעשות אתו עוד מס. פעילויות לפני השינה כמו לשיר לו שיר או לספר סיפור.

לסיכום המלצות וטיפים להתמודדות עם ריפלוקס :

• האכילו את התינוקות לאט ובמנות קטנות ועשו הפסקות מפעם לפעם, עודדו את התינוקות לגהק במהלך האכילה (גרפס) הימנעו מהאכלה מופרזת.

• הקפידו להשתמש בפטמה במידה הנכונה על מנת להימנע מזרימת המזון והאכלה מהירה מדי.

• אם התינוקות בוכים מרעב, נסו להרגיע אותם לפני ההאכלה. הדבר עשוי לסייע במניעה של בליעת אוויר.

• הקפידו שהתינוקות יגהקו (גרפס) לפחות פעם אחת בתום ההאכלה ולפני שהם נרדמים.

• האכילו את התינוקות באופן רגוע ונינוח ככל האפשר.

• הקפידו שהתינוקות יהיו בתנוחה זקופה במהלך ההאכלה ומיד לאחריה. אל תקפיצו אותם והימנעו ממשחק פעיל מיד לאחר ההאכלה וכן מהירדמות במהלך האכילה או בהרדמה סמוכה להאכלה.

• במקרים קלים ניתן להמליץ על השכבת התינוקות בזווית של 30 מעלות. הגבהת ראשי התינוקות יכולה להיעשות ע"י הכנסת כרית מתחת למזרון או בשימוש בכרית ייעודית לכך ובכך למנוע פליטות וסיכוי לחנק במהלך ההרדמה והשינה. גם השכבת התינוקות על הבטן כמה שעות ביום (לא בלילה, ובהשגחה צמודה) יכולה להקל על התסמינים.

 

 

אבחון ריפלוקוס או בעיה במערכת העיכול:

במקרים של פליטות רבות אי עליה במשקל או בכי רב המעיד על כאב בזמן ולאחר האכילה מומלץ לפנות לרופא ילדים או רופא מומחה לאבחון ולקבלת טיפול, שעשוי  להקל על התופעות ועל הכאב של התינוקות. ההמלצות הרפואיות המקובלות היום הם:

 

• נתינת תרופות (בהוראה ובמרשם רופא בלבד): שימוש בתכשירים תרופתיים המיועדים להפחתת ההפרשה של החומצה בקיבה כמו זנטק ולוסק.

• הסמכת המזון באמצעות דייסה או הוספת קורנפלור. ושימוש בפורמולה מיוחדת למצבים כאלה אינפמיל, שבה התמיסה עוברת הסמכה בקיבה ומקטינה את פליטת האוכל.

• תכשיר המופק מאצות ים, הניתן לאחר הארוחות ומביא לריפוד רירית הקיבה ובכך להפחתת הריפלוקוס.

• התערבות כירורגית. במקרים קיצוניים ונדירים יש צורך בניתוח שבו יוצרים מעין טבעת סביב השסתום שבין הוושט לקיבה(פונדופליקציה).

 

לסיכום-החדשות הטובות הן שניהול הבעיות על ידי הורים ואימוץ ההמלצות שלהלן יביאו להטבה במצב עד הבשלת מערכת העיכול והיעלמות תסמיני הריפלוקוס באופן מוחלט עד גיל שנה.