עגלת תאומים תמיד מהווה אטרקציה.

כל הורה לתאומים יודע שטיול ברחוב תמיד יזכה אותו בתשומת לב. אנשים שמתקרבים מתפעלים שואלים שאלות ומעירים הערות, כדוגמת: הם זהים? (גם אם בעגלה שוכבים בן ובת), קשה לגדל תאומים. לא? איזה יופי. תמיד רציתי תאומים? איזה יפים, זה שני בנים? אהה שתי בנות. ועוד כהנה וכהנה.

להיות הורה לתאומים זה לא דומה לשום דבר אחר וכשמדובר בשלישיות זה באמת יוצא דופן ומיוחד.

ברחבי העולם נולדים ב כ- 70-80 מיליון זוגות תאומים מדי שנה שהם כ-1.5% מכלל הלידות. בישראל אחוז לידות התאומים והשלישיות הוא אפילו גבוה יותר ונחשב לאחד מהגבוהים בעולם, עקב שכיחותם הגבוהה של טיפולי הפוריות, שמעלים באופן ניכר את הסיכוי להריון מרובה עוברים.

הסיבה להריונות מרובי עוברים כתוצאה מטיפולי פוריות כדוגמת הפריה חוץ גופית היא שנהוג להחזיר לרחם לפחות שני עוברים וזאת במטרה להגדיל את הסיכוי להריון וללידת תינוק חי.

כיום נשים רבות יולדות בגילאים מאוחרים וגם עובדה זו מעלה את הסיכוי להריון מרובה עוברים: בעוד שבגילאי 20-21 הסיכוי להריון מרובה עוברים הוא כ- 6.3% בלבד, בגילאי 35-39 עולה הסיכוי ל- 21.7%, ולמעל גיל 45 עולה הסיכון עד ל- 56.7%.

 

סוגי תאומים

ידועים שני סוגי תאומים, שההבחנה בניהם נעשית לפי מספר הביציות שהופרו:

1. תאומים זהים שהם תוצאה של ביצית מופרית אחת שהתחלקה לשניים. תאומים זהים מכונים מונו-זיגוטים: מונו = יחיד, זיגוט = תא. שני העוברים שנוצרים הם זהים לחלוטין ‏מבחינה גנטית. כשליש מהתאומים הם תאומים זהים.

2. תאומים לא זהים הנוצרים מהפריה של שתי ביציות על ידי שני תא זרע שונה. עוברים אלה יתפתחו לכדי הריון של תאומים לא זהים. אלו מכונים די-זיגוטים: די = שניים, זיגוט = תא. כשני שליש מכלל התאומים הם תאומים לא זהים והם נחשבים מבחינה גנטית כאחים.

 

תאומים זהים

תאומים זהים נוצרים בצורה מקרית. שכיחות התופעה זהה ברחבי העולם וכל אחד מתוך 250 הריונות הינו הריון של תאומים זהים.

ישנה חשיבות רבה ליום התחלקות הביצית המופרית ולמידת הסיכון של ההיריון.

• אם התחלקות הביצית לשניים תתרחש עד היום השלישי שלאחר ההפריה, ייווצרו שני ‏עוברים בשתי שליות נפרדות.

• חלוקה שתתרחש לאחר היום השלישי ועד ליום ה - 13 תביא להיווצרות שני עוברים זהים שנמצאים בתוך שק מי שפיר יחיד.

• חלוקה שתתרחש לאחר היום ה - 13 תגרום להיווצרות 'תאומים סיאמים' המכונים בעגה הרפואית conjoined twins. סיאמים חולקים אברי גוף משותפים. כיום ניתן לזהות 'תאומים סיאמים' באמצעות אולטרה סאונד עוד במהלך ההיריון. במידה ולכל תאום יש את אברי הגוף החיוניים ניתן ליילדם בניתוח קיסרי ולהפרידם לאחר הלידה זה מזה, באמצעות שיטות כירורגיות.

• כיוון שתאומים זהים הם בעלי מבנה גנטי זהה הם יהיו בני אותו מין.

 

תאומים לא זהים

תאומים לא זהים הם ממש כמו שני אחים הם יכולים להיות מאותו המין או ממינים שונים. הם יכולים להיות דומים זה לזה או שונים.

הגורמים שמעלים את ההסתברות לתאומים לא זהים.

​

שכיחות התופעה של תאומים לא זהים תלויה בגורמים הבאים:

• תורשה מצד האם. הסיכוי של האם ללדת תאומים עולה כאשר יש לאם קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם תאומים. כאשר התאומים במשפחה הינם מצד האב הדבר אינו משפיע על הסיכוי להריון של תאומים. לאישה שילדה תאומים בהריון קודם, יש סיכוי גדול פי שניים להרות שוב תאומים.

• מוצא האם. השכיחות ‏הגבוהה ביותר של לידת תאומים היא בקרב נשים ממוצא אפריקאי (כ-10-40 מכל 1000 לידות) ונמוכה ביותר בקרב נשים ממוצא אסיאתי (כ- 3 מכל 1000 לידות). בקרב נשים ממוצא "לבן" עומדת השכיחות על כ- 7-10 לידות מכל 1000.

• גיל האם. בנשים מעל גיל 35 עולה השכיחות להריון של תאומים.

• משקל האם. גם נשים בעלות עודף משקל הן בעלת סיכוי גבוה יותר להריון של תאומים בהשוואה לנשים רזות.

• טיפולי פריון. תרופות להשראת ביוץ מגבירות את הסיכוי להרות תאומים עד כדי 30%. בשנים האחרונות, עם העלייה בשכיחות טיפולי הפריון, חלה עליה מתמדת בשכיחות ההריונות מרובי העוברים.

• השכיחות של הריונות ספונטניים (לא באמצעות הפריה חוץ גופית) בני שלושה עוברים היא כ- 1 מכל עשרת אלפים הריונות.